מה לומדים מהקמת המשכן 

חמש פרשות מפרשת-"תרומה ועד פקודי" – מתארות את מלאכת המשכן, פרשתנו מתארת שוב כל פרט ופרט מבניין המשכן וכליו, הקב"ה נתן הוראה "איך וכיצד" לבנות המשכן, אם כי עושי המלאכה בצלאל בן אורי ואהליהב בן אחיסמך היו חכמים והקב"ה הוסיף חכמה לשניהם.

היינו אנו לומדים מבורא עולם רעיון חינוכי מדהים כאנשי החינוך ובעצם כל הורה והורה, עלינו לאתר את הטובים המצויינים-החכמים ולהוסיף להם עוד ועוד חכמה,כפי שמציין בדניאל-יהב חכמתא-לחכמין.

בודאי שיש חשיבות לטפח כל ילד...כל ילד...עפ"י יכולותיו וכישוריו, אך לא להזניח ה"חכמים" שילמדו לבד...הם כבר יבינו הכל בעצמם, אלא דווקא להם יש להוסיף חכמה ולמצות יכולתם.

כך נהג העם היהודי מאז ומתמיד – חיזק וקידם כל בעלי הפוטנציאל הנמוך והבינוני אך העצים במלוא העוצמה את הטובים והחכמים.

הוספת החכמה לבעלי הפוטנציאל החכמתי-בצלאל ואהליהב הפריח בהם את היצירתיות והיזמות בעמלם בבניית המשכן, כי כאמור כל התכניות היו בנויות ומבוססות על הוראותיו של בורא עולם, היינו גם כשיש תוכנית מוכנה-יש להעצים בהפעלתו מוח פורה וחכם .

כפי שציינתי הפרשות על בניית המשכן וכן פרשתנו מתארת, כל בניה,

כל שלב בפרטי פרטים.

לשם מה לפרט פרטי פרטים על כל בנייה?

קיים סיפור מעניין – שאל אדם את רבו במייל מדוע...מדוע...מודגשת הבנייה עם כל כך הרבה פרטים.

הרב משום מה לא השיב לשאלת האדם, אך האיש לא ויתר ושלח שוב ושוב שאלתו במיילים לאחר הפעם הרביעית – צלצל האדם לרב ושאל מדוע אינו משיב לו.

הבהיר הרב-דע לך שהשבתי לך על כל פעם,על כל מייל...אלא שטעיתי- לא הקלדתי נקוה לפני ה-COM.

כן...כן...נקודה קטנה פשוטה-פרט קטן כזה-גורם שלא תקבל כל התשובה!, עלינו ללמוד מכך-שיש לבנות תכניות עבודה עם פרטים -בכל תחום, בתעשייה, במדע,ברפואה ובוודאי בחינוך.

בבתי הספר לבנות חזון-המבוסס על תהליכים,עקרונות ודרכים להשגת כל יעד, לכן גם נקודה קטנה לפני ה-COM, יש לה משמעות אדירה בהצלחה.

כמו שעושי המלאכה היו חכמים ולהם הוסיף הקב"ה חכמה, כך צריכים אנו לדאוג שעושי מלאכת הקודש-העוסקים בחינוך יהיו הטובים ביותר,החכמים והנבונים. 

ולהם לחכמים להוסיף חכמה ודעת היינו הורים צריכים ללמוד כל חייהם לתת דוגמא לילדיהם ולנכדיהם בקביעת עיתים לתורה, כך שומרים על מוח פורה ומגבירים את החכמה בודאי ובודאי שמורים ומנהלים צרכים כל הזמן להגביר תורה ולהאדירה-ללמוד,להשכיל ולהחכים, הן בתארים אקדמיים ,בקריאת ספרים ענפה ובהשתתפות בשיעורי תורה קבועים.

כפי שמזה כ-15 שנה אנו נוהגים בקהילתנו-ללמוד מדי בוקר הלכה יומית,משנה יומית,דף יומי וכל זאת טרם הליכתנו לעמלנו-לעבודתנו.

חייב כל אחד מאתנו לשאול עצמו מדי יום מה הוספתי בידע,באוצר המילים,בחכמה ובתבונה? ותמיד ללמוד מתוך שמחה ואושר כך קולטים ומפנימים ביתר עוצמה כל למידה.

כאשר מנהל מוסד חינוכי שהינו מנהיג אמיתי ואיתן מבצע תהליכי שינוי מתמידים כפי שנלמד במסכת חגיגה "אין בית מדרש ללא חידוש" עליו לעגן כל תהליכי השיפור בשילוב כל צוות המורים, בחשיבה משותפת של כולם, כך מפתחים ומטפחים בעלי היוזמות והכישרוניים ביצירתיות להפגין כישוריהם.

ברור לי באופן חד-משמעי שהציונים של חברי הצוות יהיו פוריים ואיתנים עם שפע רעיונות יצירתיים ככל שהם יהיו יותר מלומדים,היינו חכמים, ככל שמנהל-מנהיג יחדיר בכל מורה-בכל עובד מוטיבציה ללמוד ולהשכיל,באקדמיה,לתואר גבוה, בהשתלמויות בקריאת ספרים ענפה וייתן...וייתן..."במה" לביטוי ולהבעת דעות אותם הוא למד, כן נזכה לראות "מצוינות" פורחת.

שהרי מנהל-מנהיג דואג להוספת חכמה לחכמים כפי שמדגישה התורה-את הברכה לה זוכה יהושע בן-נון בהתמנותו כמנהיג עם ישראל לאחר משה רבנו-קיבל הברכה "חזק ואמץ".

מבהיר הרש"ב הירש – "חזק",היינו התחזק בלימודיך, אף כי היית-למדת היטב ארבעים שנה,בבית מדרשו של משה, עכשיו שהינך מתמנה כמנהיג של עם ישראל בכניסתו לארץ ישראל, זכור – שעליך להיות מנהיג איתן וזקוף קומה, אך עליך לשלב תמיד למידה ולמידה כל הזמן.

אין אנו צריכים להיות עסוקים בעמלנו כל הזמן-כדי שהתוצרים בעמלנו יהיו פורחים-עלינו ללמוד ולהשכיל וכך יהיו התוצאות והתהליכים להשגתם יעילים ומצוינים.

ברור לי שחדר מורים לומד וחכם יגיע לשיא הפסגה ולכיבוש כל יעד ביתר עוצמה ובחדווה וגיל.

שולחן הדיונים של מורים העוסקים כאמור "בחינוך" החשוב ביותר בעיצוב פני הדור, יהא יותר פורה כאשר יושבי השולחן משכילים וחכמים תהליך "קבלת ההחלטות" מעולה ומרתק משולחן פורח ואיתן המורכב מתלמידי חכמים.

"ואמץ" הברכה הנוספת שקיבל יהושע, מבהיר הרש"ר הירש זכור והחדר למוחך, גם אם תהיה תלמיד חכם הלומד תמיד ותהא מנהיג איכותי ומצליח-יהיו לך "מתנגדים", "ואמץ"-הייה אמיץ כדי להתגבר עליהם, ההתנגדות היא מציאות הקיימת תמיד. 

במגילת אסתר מתוארים שני מנהיגים מדהימים מרדכי ואסתר המלכה,

המח השכלי לנווט היטב את המלך אחשוורוש ולהציל את עם ישראל מהשמדה והפסוק האחרון במגילה מבהיר "ורצוי לרוב אחיו", אף כי המנהיג מרדכי ניווט במנהיגותו רעיונות נפלאים כדי להציל את כולם –היה הוא רצוי לרוב אחיו, לא לכולם.

לומדים מרעיון נשגב זה דרכנו בהובלה, בהשפעה, במנהיגות צריך לנוע קדימה-להפעיל רעיונות נשגבים, לטפח יוזמות וחדשנות ולהעפיל לכל פסגות הר-ולכבוש אותה-ההצלחה מרקיעה שחקים גם אז יהיו אנשים שיקנאו-שיזלזלו-שלא יקבלו מנהיגותו של האדם העומד בראש המערכת המצליחה.

ראוי להבין תופעה זו ולהחדירה בתוכנו, זאת המציאות-כפי שהנני נוהג לומר:אם יש ל"מנהיג נהדר"-"מתנגדים"-גם אתה מצליח-נפלא-מרתק-הרי זו הוכחה שהנך בדרך הנכונה.

הפרשה החמישית-העוסקת בבניית המשכן פרשת פקודי מבהירה ומסכמת בדיוק את סכום התרומות על ידי כל בני ישראל.

ומה היו היעדים בבניית המשכן שם הושקעו התרומות, שהרי משה המנהיג שהוציא את בני-ישראל מעבדות לחרות,מבצע בשלב זה גיבוש העם ומחדיר בהם אמונה בקב"ה.

על-ידי בניית המשכן, כדי ששם ישכון בורא עולם,יש מפרשים המבהירים שיהיו גם למשה מתנגדים ששאלו להיכן נעלמו "כל התרומות", כפי שהם הדגישו-"משה המנהיג הדגול-היה חכם אך גם גזבר ואיש כספים".

הוא מלמדנו-כמה חשוב לא לגעת בכספי הציבור. שהרי כל התרומות ניתנו מנציגות העם, כאמור היו שני סוגי נדבות-"נדבת הלב" ו"נדבת הרוח", היינו נדבה שנבעה מטוב לב ונדבה שניתנה מרוח איתנה ממוח פורה וטוב, שילוב של מוח ולב-הם גורמים מנצחים בכל עשייה.

כפי שכיום אנו נוהגים להבהיר-הכלים המהותיים בהצלחה-ממוקדים באינטליגנציה שכלית ובאינטליגנציה רגשית I.Q ו-E.Q.

"השכלית"-מגיעה ממוח חכם איתן ודואג לנדבה.

"הרגשית"-המגיעה מלב טוב ואהבת אדם-הדואגת אף היא לנדבה.

הנדבה-היא נתינה לאחרים-לנזקקים.

ראוי תמיד להפעיל שכל ורגש,להחדיר בכל אדם   -חשיבות הנתינה,

העזרה לזולת, הנדבה, להפעיל בעיקר מוח טוב ומיטבי-הדואג לעצמו ולסביבתו, מוח מיטבי יפעיל גם את הלב לנתינה ככל שהשפעת המוח תהא דומיננטית – תהא הנתינה מכל הלב לכל הסובב אותך.

מפרשתנו-ממקורותינו אנו לומדים תרבות הפעלת שכל ורגש.

כל פעילותינו צריכים להיות מבוססים על שכל ורגש המכבדים את הבריות לא בכדי למעלה ממחצית מתרי"ג המצוות שבתורתנו מבוססות על מצוות שבין אדם לחברו.

הקמת המשכן, הנפלא והמפואר-מלמד אותנו הורים ומורים עקרון חשוב נוסף. כל העשייה צריכה להיות מדויקת, מסודרת ומאורגנת.

הלבוש אף הוא חייב להיות מטופח היטב-כפי שמצוין "לכבוד ולתפארת", הופעתו של הכהן בעבודת מלאכת הקודש במשכן צריכה להעשות בבגדים מסודרים,נקיים ומכובדים- שכולנו נלמד שהופעת האדם תלויה גם בלבושו-הלבוש מוסיף כבוד ותפארת.

אדם איתן,נקי ומסודר – מכבד גם את החברים-הבריות שמסביבך.

כל דרכנו בחינוך ילדינו כהורים וכמורים צריך להדגיש לבוש מתאים והולם לכבוד ולתפארת כולנו.

כל גופו של הכהן-היה מכוסה בבגדים נפלאים מרתקים-לכבוד ולתפארת,שני איברים היו גלויים-הידיים וכפות הרגליים.

על כן היה עליהם לרחוץ היטב ידיהם ורגליהם בכיור המרתק שהקרין ניקיון כ"מראה" המבהירה הניקיון של הכהן לאחר הרחיצה בכיור, הכיור מנחושת מבריקה.

הכיור הוקם בחדר נפרד ומכובד, כניסתם של הכוהנים לקודש הקודשים הבהיר להם כמה חשוב היה הכיור – שדרכו בזכותו הכוהנים ניקו ידיהם ורגליהם כדי שעמלם הקדוש יהא בניקיון לכבוד ולתפארת.

אנו לומדים מבניית המשכן-תחום נוסף וחשוב-הנדבות ניתנו על ידי הגברים והנשים.

עלינו ללמוד לתת כבוד לנשים בגין הנדבה שלהן, אנו הגברים תרמנו-נתנו נדבות ליבנו- והם בעלי המלאכה ביצעו את הבנייה.

הנשים שנידבו הבדים למשל – שילבו בנדיבותם עמל רב בתפירה, בעיבוד ובטווית הבדים,הן,תרמו ותפרו.נידבו ועמלו בהקמת כל תחומי הבדים שבמשכן,

כולנו חייבים ללמוד ממשה להודות,לברך ולהחמיא לכל העושים במלאכות השונות "לא להיות קמצן במחמאות", כפי שמצויין בשמות ל"ט פסוק מ"ג –

"וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציווה ה' כן עשו ויברך אותם משה".

משה משקיף על כל המלאכה המדהימה שעשו וסיימו וציין בפסוק "אשר עשו אותה", טיפחו כל עשייתם במסירות בהתלהבות ובתנופה והכל כאשר ציווה ה', משה הבהיר כמה חכם ומיטבי שכל אחד בעמלו ראה את החשיבות בעשייה-כאשר ציווה ה' ללא התנשאות מיותרת.

זוהי שמחה של מצווה המקוימת מתוך רצון – מדגיש הרש"ר הירש זוהי

"חירות שבמשמעת-ומשמעת שבחירות".

מבצעים הוראות בורא עולם תוך הדגשת עצמיות בשמחה. שילוב שמחה בכל עשייה חשוב מאז ועד היום תמיד..."להיות בשמחה תמיד".

ובסוף ויברך אותם משה-כדי שתכונותיהם הנפלאות להיות טובים-בנתינה ובעשייה מעולה ומצוינת תוחדר בהם היטב.

שמחה בעשייה מפתחת חיי אושר.

תמיד צריכים כולנו ללמוד ממשה,לברך כל העושים במלאכה,כדי שתכונת העשייה והמצוינות תהא שרויה בכל נימי נפשם של העושים.

משה מדגיש חשיבות ההתחדשות-בכל העשייה כדי שינהיג להתחיל כל חודש-בראש חודש-שמח.

ראש חודש, תחילת חודש מבהיר לנו חשיבות ההתחדשות, במקור החשוב לתהליכי שינוי ולהתקדמות במעלה המצוינות.

חומש שמות המתאר בניית המשכן -בנייה מעמיקה ויסודית של עם ישראל הנצחי – "ספר הגאולה ממצרים" – מובהר היטב ומונצח בכינון משכן התורה.